וירט (ישראל) בע"מ נ' לורין לגבס בע"מ ואח'

החלטה

הנתבע טען לחוסר סמכות מקומית וטען בכתב ההגנה שהגיש כי אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה זאת משום שמקום מושבו וכתובתו של הנתבע הם בעיר נצרת.

בכתב התביעה טענה התובעת לסמכות מקומית לבית משפט זה כשלטענתה מוקנית הסמכות המקומית לאור מקום יצירת ההתחייבות ו/או המקום שנועד והיה מכוון לקיום ההתחייבות.

כבר עכשיו מתברר כי מקום יצירת ההתחייבות אינו בתחום סמכותו של בית משפט זה שכן מתצהיר העדות הראשית שהגישה התובעת עולה כי היא עצמה טוענת כי מקום יצירת ההתחייבות, היינו חתימת ההסכם שמכוחו מחוייב הנתבע, לטענת התובעת, היה בנצרת.

עם זאת, לא נסתרה בשלב הזה טענת התובעת לפיה המקום שהיה מיועד לתשלום עבור הסחורה שסופקה היה במקום מושבה של התובעת שהוא בתחום סמכותו של בית משפט זה.

העובדה שהמקום שהיה מיועד לתשלום הוא במקום עיסקה של התובעת עולה מסעיף 44 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973, ולא ראיתי כי הנתבע טען כל טענה שהיא לפיה המקום שהיה מיועד לתשלום לא היה במקום עסקה של התובעת אלא במקום אחר.

לפיכך, יש לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה.

המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לשאלה אם הנתבע חתם על ההתחייבות/ערבות אישית שמכוחה הוגשה התביעה כנגדו באופן אישי.

לפיכך, אני קובעת מועד לשמיעת הראיות בעניין זה, וזאת ליום 7.9.10 בשעה 10:30.

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תש"ע, 04/07/2010 במעמד הנוכחים.

הדסה אסיף, שופטת

ר.א.

הוקלד על ידי: ריקי אלקובי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: